מה זו מדיטציה חברתית? הגישה החדשנית של וירש

כשרוב האנשים שומעים את המילה מדיטציה, הם מדמיינים אדם יושב לבד, עיניים עצומות, בשקט מוחלט. מדיטציה חברתית מציעה משהו אחר לגמרי: לעשות מדיטציה עם אנשים אחרים, ודרכם. זאת התרומה של וירש, מייסד האושו יומניברסיטי, לעולם המדיטציה. הוא פיתח את המדיטציות החברתיות לראשונה ב-1989, ומאז הן התפשטו ליותר מ-35 מדינות ברחבי העולם. המוכרת והמלאה שבהן היא מדיטציית אום.

הרעיון: האחר הוא המראה שלכם

בבסיסה, מדיטציה חברתית היא האמנות של להשתמש באחר כמו מראה כדי לראות את עצמכם.

זה רעיון פשוט אבל מהפכני. כשאתם יושבים לבד עם עצמכם, קל להתחמק. אבל כשמולכם עומד אדם אחר, ואתם רוקדים, נפגשים, מביעים את עצמכם, פתאום אתם רואים דברים שלא הייתם רואים לבד. התגובות שלכם, ההיסוסים שלכם, הפתיחות שלכם, הכל משתקף בחזרה אליכם דרך המפגש.

מדיטציה חברתית מנחה אתכם לרקוד, לפגוש אנשים ולהביע את עצמכם. הפעילויות האלה מזינות את הגוף ואת המחשבה, ומתוכן אתם מובלים באופן טבעי אל מרחב של דממה ומדיטציה. לא מתחילים בשקט, מגיעים אליו.

במה זה שונה ממדיטציה בישיבה שקטה

ביומניברסיטי מנסחים את זה בפשטות: לא נבקש מכם לשבת בשקט לאורך זמן. במקום זה, מביאים אתכם אל הרגע הנוכחי בדרך מהנה, דרך היחד עם אחרים.

ההבדל הוא לא במטרה אלא בדרך. גם מדיטציה חברתית מכוונת לאותו מקום שכל מדיטציה מכוונת אליו, נוכחות, דממה פנימית, מפגש עם עצמכם. אבל במקום לנסות להשקיט את הראש בכוח הישיבה, היא עוברת דרך הגוף, התנועה והביטוי. קודם משחררים, זזים, פוגשים, ורק אז, כשהגוף והמחשבה קיבלו את מה שהם צריכים, השקט מגיע מעצמו.

בשביל הרבה אנשים, במיוחד כאלה שניסו לשבת על כרית וגילו שהראש רק מדבר חזק יותר, זאת דלת אחרת לאותו חדר.

למה וירש יצר את זה

וירש יצר את המדיטציות האינטראקטיביות האלה מתוך ניסיון של חיים שלמים בעבודה עם אנשים. כמייסד האושו יומניברסיטי בהולנד, הוא ראה אלפי אנשים עוברים תהליכים רגשיים עמוקים, וידע שהמפגש האנושי עצמו הוא כלי טרנספורמטיבי.

השנה שבה נולדו המדיטציות החברתיות, 1989, היא לא מקרית. באותה שנה זיקק וירש את מרתון האום, התהליך האינטנסיבי בן הימים שאושו נתן לו בפונה, לגרסה קצרה שאפשר להעביר בכל מקום בעולם. מתוך אותה תנופה נולדה משפחה שלמה של מדיטציות: מדיטציית האום של היומניברסיטי, מדיטציית הריקוד, מדיטציית האהבה, טאן-ג'ו, מדיטציית השלום, מדיטציית החברות, אדמתנו הקדושה וסמאסטי.

המשותף לכולן: אף אחת מהן לא נעשית לבד.

אום: הביטוי המלא ביותר

מדיטציית אום היא הראשונה והמקיפה שבמדיטציות החברתיות של וירש. בארבע עשרה שלבים, כשתים עשרה דקות כל אחד, היא עוברת דרך כל קשת הרגשות האנושיים: שליליות, סליחה, חיוביות, רעידה, ריקוד, בכי, צחוק, ועד לצ'אנטינג של אום ולשתיקה שבסוף.

כל שלב באום הוא מפגש. אתם לא צועקים אל קיר, אתם עומדים מול אדם. אתם לא צוחקים לבד, אתם צוחקים ביחד. וכשמגיעה הדממה בסוף, היא דממה משותפת, עמוקה יותר מכפי שרובנו מגיעים אליה לבד. זה בדיוק הרעיון שוירש בנה מההתחלה: אתם צריכים את האחר בשביל לראות את עצמכם.

לכן בכל מקום שבו אום מתקיים, נוצרת סביבו קהילה. אנשים שעברו ביחד את כל השלבים יודעים זה על זה משהו שקשה להסביר במילים.

לחוות במקום להסביר

אפשר לקרוא על מדיטציה חברתית עוד ועוד, אבל כמו ריקוד, אי אפשר באמת להבין אותה מהצד. צריך להיכנס פנימה, לעמוד מול אדם אחר, ולגלות מה המראה הזאת מראה לכם.

מוכנים לנסות? בואו לאום הבא בתל אביב.