וירש על השלב הראשון של אום

יהיה נהדר אם בשלב הראשון תגידו "לא, אני..." ותלכו לאסוציאציות חופשיות. תתמקדו בלהביע ולהוציא את השליליות שלכם במילים. אנחנו לא מלמדים אתכם להפוך לחולדות זעם של אנקאונטר, שמשתמשות ברגשות כדי להרוס אחרים. זה לא קשור למצוא פגם באחר ולפוצץ אותו, אלא להשתמש באחר כדי לראות מה הוא מוציא מתוככם. ואז אתם חוזרים הביתה, משתמשים באדם השני כמראה. זה היופי של האסוציאציה החופשית הזאת.

עבדתי בישראל והיה שם בחור שהתנהגותו הרגיזה הרבה אנשים. כשעשינו את אום כולם פרקו עליו את השליליות שלהם, והוא יצא משם פגוע. הוא שאל "זאת המטרה של אום?" ועניתי לו "ברור שלא". ואז הסברתי לו שאתה אמור להשתמש באחר כדי להבין ולגלות מי אתה. תן לזה להיות המדיטציה שלך; אתה מסתכל על האחר, ואתה צורח "אני..." והולך לאסוציאציה חופשית. זה עליך; אתה משתמש באחר כדי לגלות מה אתה מרגיש. מדי פעם תאבד את המיקוד בעצמך ותאשים את האחר, "בן זונה" (וירש צוחק), ואז אתה חוזר שוב לעצמך. כשאתה באמת באסוציאציה חופשית, מדהים לראות את הדברים שיוצאים לך מהפה. לשחרר את השליליות הזאת זה בריא!

הוזמנתי ללמד את מדיטציית הדינמיק בבית חולים פסיכיאטרי בהולנד וגיליתי עובדה מדהימה: הראיתי להם את כל השלבים והם סירבו לעשות את זה כי זה היה משוגע מדי, וזה היה בדיוק מה שהם היו צריכים לעשות, להתנהג כמו משוגעים.

הרעיון הוא שלא תצנזרו ושתאפשרו לכל השליליות הזאת לצאת, כדי שהיא לא תשלוט בכם יותר בחיי היומיום.