מטרתה של מדיטציית אום, מאת וירש

הרכבתי את הקונספט הבא, ואני מקווה שהוא יעזור לכם.

מחשבה רגועה

המחשבה עסוקה כל הזמן בעבר שלנו או בעתיד. לפסיכיאטרים יש המון דרכים שונות לתאר את מה שמתרחש בראש שלכם. מה שאנחנו עושים באום זה לעזור לאנשים להירגע, להיות ברגע, להיות אותנטיים.

לב אוהב

אם הלב שלכם סגור, אנשים מרגישים את זה כשהם מתקרבים אליכם. אנחנו רוצים לפתוח לאנשים את הלב. זאת עמדה יפה לבוא ממנה.

אתם שומעים אותנו מדברים הרבה על להיות במרחב לבבי ולבוא מהלב. בשבילי זה נראה ככה.

לשחרר רגשות שליליים קשור לכאב, לפחד ולכעס. צברתם המון חוויות שליליות בחיים שלכם, והן בסופו של דבר משתלטות עליכם עד כדי כך שאתם מגיבים למצבים חדשים מתוך העבר. שחרור של השליליות הזאת מביא אתכם למרחב של הלב. כל עוד אתם לא יכולים לסלוח, הלב שלכם תמיד יישא משא.

אתם סולחים לאחר, ולא משנה אם האחר חי או מת, זמין או לא זמין, זה לא קשור. זה קשור לכך שבסוף אתם סולחים לעצמכם על כל הכאב והאומללות והסבל שהחזקתם, ואתם מסוגלים לשחרר את זה.

דרך התהליך הזה אתם מגיעים לחמלה. אתם רואים את האחר ואתם יכולים להזדהות, אתם יכולים לחוש איתו. מישהו בכאב, אתם אפילו לא צריכים לשאול למה. אתם פשוט מחזיקים אותו, כי זה מה שהוא צריך. אתם פשוט נותנים לאדם את האהבה שלכם. אתם רואים שהאדם סובל. אין "למה?". האדם סובל ואתם מרגישים את זה. אחר כך אפשר לברר את הפרטים.

אפשר לחיות ממרחב מנטלי, מחשב ומניפולטיבי, או לחיות מהלב. כשאתם במרחב של חמלה, זה פותח אתכם לחוות חופש. אתם קמים בבוקר ואין עליכם משא. אתם מרגישים חופשיים. אתם חווים את החופש של "אני חי, אין עליי משא".

ואז אתם מגיעים לשלב הבא, שהוא הכרת תודה. החיים הם ברכה. ברור שיש שליליות בעולם, אבל אתם כבר לא מתמקדים בה. אתם פשוט מודים. אתם אסירי תודה. החיים הם לא בעיה. הם שמחה!

מעבר להכרת התודה אתם מגיעים למצב של תמימות. זה כמעט כמו להיות ילד. זאת תמימות צרופה, אין מסננים שעומדים בדרך ושופטים את העולם. זה כמו להיות ילד בהשתאות. הלב שלכם הוא "וואו".

ואז אתם מגיעים לשלב האחרון, אתם באושר עילאי. שוב אני רוצה להדגיש שזה לא אומר שאין שליליות, אבל אתם פועלים מתוך מרחב הלב הזה, מתוך תחושת החופש, הכרת התודה והתמימות. אתם יכולים לומר: "וואו, החיים מדהימים ויש לי את היכולת להיות מודע, להעריך את זה. אני חי, יש לי גוף, אני רואה, אני מרגיש, אני חווה". זאת הכרת תודה. ובתחתית יש את חיוך הבודהה.

רגשות שזורמים

הכוונה היא שאתם לא תקועים, לא לכודים ב"אני לא מצליח להרגיש", לא מגיבים מתוך הרגשות שלכם.

מה שהראינו לכם כאן באום זה משהו שתמיד היה טבעי לכם. כפי שאני רואה את זה, באתם לעולם הזה שלמים. אתם מסתכלים על תינוק והתינוק הוא הרגשה טהורה, רגש טהור.

ככל שאנחנו גדלים, האנרגיה הזאת, הרגש הזה, מודחקים. הם נחסמים. בדרך כלל זה מבחוץ. בגיל שלוש אזור איברי המין שלכם אמור להיות פעיל מאוד. אתם עומדים שם וההורים שלכם אומרים: "רע, אתה נראה כמו חיה, אל תעשה את זה, השכנים יחשבו שאתה פרוורט. תפסיק לשחק". זאת תחושה טובה, אבל החוץ אומר לא. בדרך, אם אתם גברים, אומרים לכם שגברים לא בוכים. ואז אתם צריכים להגיע לקבוצה כדי ללמוד משהו שהיה טבעי, איך להרגיש שוב, איך לבטא שוב את הרגשות.

אני לא מצפה שתצאו החוצה ותצרחו "אני שונא אותך" אם מישהו מעצבן אתכם, זה לא העניין. להחזיר אתכם לרגשות שזורמים זה לא אומר שעכשיו אתם תשתמשו ברגשות שלכם כדי לפגוע באחר.

אנשים לא נכנסים לפיצוץ מלא של "אני שונא אותך" או של כל רגש אחר. בכל החיים שלהם, פיצוץ מלא של רגשות, בסך הכל חמש עשרה דקות זה הממוצע. אבל מה שעשיתם פה זה להגזים שוב ושוב. אני מקווה שכשתצאו מכאן תהיו מאוד מודעים למה שאתם מרגישים, לא תחסמו את זה. אם אתם מכוונים למה שאתם מרגישים, אתם לא מרציונליזים את זה. אתם לא מחפשים תירוץ כדי להסביר מה קורה.

אם מישהו ממש מעצבן אתכם, אתם יכולים לתת לו פיצוץ. אבל זה לא הכרחי, כי אתם מודעים מדי. אתם מכוונים לגוף שלכם. אתם מאוחדים עם הלב שלכם, אתם מרגישים. אנשים שהם לבביים פועלים בדרך אדיבה, בדרך אוהבת, וזה מושך. הם באים ממרחב חיובי, הם לא באים ממרחב מנטלי, מניפולטיבי, של תכסיסים.

אם אתם לא ברורים לגבי הרגשות שלכם, פשוט תעצמו עיניים לרגע, תנשמו אל תוך הלב, ותדעו. למחשבה יש המון פרשנויות, אבל בלב בדרך כלל זאת תחושה טובה או תחושה רעה. כן/לא, טוב/רע, יאי/בוז. זאת או תחושה חיובית או תחושה שלילית.

אם הרגשות שלכם תקועים, אז אתם מגיבים. אבל אם הרגשות שלכם זורמים, זה תמיד נותן לכם בחירה איך אתם רוצים להגיב. אם הרגשות שלכם תקועים, או שאתם מכסים אותם בסמים או באלכוהול, אז אתם מנותקים מהלב שלכם, מנותקים ממה שאתם מרגישים. ולכן רגשות שזורמים זה מה שאני קורא לו להיות אנושי. אדם הוא יצור שמרגיש עם הלב.

כשהלב שלכם פתוח, אתם חייבים לתת. אתם צריכים לתת, זה פשוט ככה, זה מה שאתם צריכים לעשות. אתם צריכים לצאת, לפתוח את הלב, ואז כל מה שתעשו יעבוד אם אנשים ירגישו את הלב שלכם, ירגישו שאכפת לכם, ירגישו שאתם רוצים בטובתם.

התנהגות יפה

תתנהגו כאילו אתם מודל לחיקוי לאיך שכל העולם צריך להתנהג על פני האדמה. ככל שאנשים עושים את האום בשלמות, הם נפתחים. התוצאה של האום היא שבתקווה הם יתנהגו בצורה יפה.

קשרים מספקים

קשרים ממלאים אתכם. מבפנים זה הקשר שלכם עם עצמכם. אבל מבחוץ זה הקשר שלכם עם האחר. חברות היא אחת המטרות שיש לנו פה. גורדייף אמר שאפשר לראות עד כמה אדם הגיע רחוק לפי כמה שהוא אוהב את ההורים שלו. הרבה אנשים מגיעים ואומרים: "אני שונא את ההורים שלי". בסדר, תוציאו את זה מהדרך ואז תתבגרו. הם עשו את הטריפ שלהם בדרך שלהם והם נתנו לכם את הכי טוב שיכלו. עכשיו אתם יכולים להתלונן עליהם, או שאתם יכולים לעשות את זה טוב יותר בעצמכם אם אתם לא אוהבים את הדרך שבה הם עשו את זה. תתבגרו.

קשרים חשובים לי כל כך. חברות, יחסים, האחר, כן, זה בחוץ. אבל בלי זה, אתם יכולים לשבת במערה ולומר "השגתי את זה". זה לא אומר כלום. אז תנו, זה ימלא אתכם. אני אוהב לתת. אני כל כך נדלק כשאני יכול להגיע לאדם אחר בדרכי והוא יכול לומר לזה כן.

קשרים מספקים עושים אתכם שלמים כבני אדם. אתם צריכים את זה, אחרת עמוד השדרה שלכם מתכווץ. זה נקרא ליטוף, כולם צריכים שילטפו אותם. אנשים שלא מקבלים ליטופים מהאחר מתכווצים. הם לא גדלים בשלמות, חסר משהו בחיים שלהם. ליטוף הוא הרגעה ואישור, אז תנו אותו. אחרי תקופה זה כל כך טבעי שזאת אפילו לא שאלה של בחירה, פשוט עושים את זה.